החלטה בתיק ת"א 2023-04

עסקינן בבקשה למתן פסק דין חלקי, שהוגשה על ידי התובעת בעקבות החלטה שבה נקבעה אחריות הנתבעת לנזקי התובעת ככל שיוכחו ומונה חוקר לשם עריכת חשבונות.

הרקע להגשת הבקשה

1.         במסגרת התובענה דנן ביקשה התובעת מבית המשפט לקבוע כי היא והנתבעת היו שותפות בשותפות לניהול והפעלת חניונים, וכן כי הנתבעת דחקה את התובעת מחוץ לעסקי השותפות ונטלה לעצמה שלא כדין מכספי השותפות ונכסיה. הסעד המבוקש בתובענה הוא פיצוי בגין הרווחים שהשיאו נכסי השותפות לאחר נישולה של התובעת מפעילות השותפות.

            לאחר שמיעת ההוכחות בתיק והגשת סיכומים בכתב, בהחלטה מיום 28/6/11 (להלן: " ההחלטה מיום 28/6/11" או " ההחלטה") קיבלתי את עמדתה של התובעת וקבעתי כי בין הצדדים אכן התקיימו יחסי שותפות, וכי נכסיה של השותפות היו זיכיון להפעלת חניון בחוף תל-ברוך בתל אביב (להלן: " חניון תל-ברוך") וזיכיון נוסף להפעלת חניון הנמצא בסמוך לכיכר המדינה ובאותה עת גם לתיאטרון בית-ליסין בתל אביב (להלן: " חניון בית-ליסין"). עוד קבעתי כי הנתבעת רוקנה את השותפות מנכסים אלה שלא כדין, ועל כן זכאית התובעת לחלקה ברווחים משני החניונים - מעת נטילתו של כל זיכיון מרשותה של השותפות, ועד לתום התקופה שבה מתקיימת ציפייה לגיטימית של התובעת להשתתף ברווחים (ראו בסעיף 20 להחלטה). יובהר כי הזיכיון להפעלת חניון בית-ליסין ניטל מהשותפות בשלהי שנת 2000 או בסמוך לאחר מכן, במהלך תקופת פעילותה; ואילו הזיכיון להפעלת חניון תל-ברוך ניטל מהשותפות בחודש אוקטובר 2002 - שאז גם הגיעה תקופת פעילותה של השותפות אל קיצה.

2.         במהלך הדיון בתובענה הגיש כל אחד מהצדדים תצהיר מאת רואה חשבון מטעמו, אשר אמד את רווחי השותפות נכון למועד תום תקופת פעילותה (חודש אוקטובר 2002). במסגרת ההחלטה מיום 28/6/11 דנתי בהרחבה בטענות הצדדים בנושא חלוקת רווחים אלה, תוך התייחסות לעדויותיהם של רואי החשבון ולראיות הרלוונטיות שהוגשו לתיק. בסופו של דבר מצאתי כי יש לאמץ את דוח הרווח והפסד של השותפות שנערך על ידי רואה החשבון מטעם התובעת - פרט לעניין אחד שנמצא חסר בדוח זה, והוא השכר הראוי המגיע לנתבעת בגין שירותי הנהלת חשבונות שסיפקה לשותפות.

באשר לחלקה של התובעת ברווחים שהשיאו חניון תל-ברוך וחניון בית-ליסין לאחר שתמה תקופת פעילותה של השותפות (למן חודש אוקטובר 2002) - קבעתי כי התובעת זכאית לסעד של מתן חשבונות, וכי בנסיבות המקרה מן הראוי למנות חוקר כאמור בתקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, כדי לפשט ולייעל את הדיון בשלב החשבונות (להלן: " החוקר").

משכך, עוד בהחלטה מיום 28/6/11 הוריתי כי ימונה חוקר שיקבע ממצאים בשלוש סוגיות כדלקמן:

"א.       שיעור השכר הראוי המגיע למרחבים (הנתבעת- ע.ב.) בגין שירותי הנהלת חשבונות שביצעה עבור השותפות.

ב.       שיעור הרווחים שהופקו מחניון תל-ברוך בתקופת המכרז הראשונה שלאחר פקיעת הזיכיון שניתן לשותפות מאת מנהלי הגוש הגדול, ובכלל זה השנה שבה מרחבים הפעילה את החניון ללא כחול (התובעת- ע.ב.).

ג.       שיעור הרווחים שהופקו מחניון בית-ליסין בתקופה שלמן חודש אוקטובר 2002 ועד תום תקופת הזיכיון על פי ההסכם שעליו חתמה מרחבים בשם השותפות עם כחול עוד בשלהי שנת 1999 או ראשית שנת 2000."

כן קבעתי את התיק לישיבה בפניי ליום 19/7/11, לשם מינוי החוקר וקביעת סדרי הדין בשלב זה של הדיון בתובענה.

הבקשה שבפניי

3.         ביום 10/7/11 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין חלקי (לעיל ולהלן: " הבקשה") - שלדבריה נסמכת על קביעות שנקבעו בהחלטה מיום 28/6/11 בנוגע לרווחי השותפות בתקופת פעילותה (1997 עד חודש אוקטובר 2002). לגישתה של התובעת, למקרא ההחלטה מיום 28/6/11 ברור כיצד יש לחשב את הפיצוי המגיע לה ביחס לתקופת פעילותה של השותפות - כאשר הסיבה היחידה שבגינה פיצוי זה לא נפסק כבר באותה החלטה היא שבאותה עת נותרה שאלה אחת פתוחה, ועניינה גובה הסכום שיש לנכות מהכנסות השותפות בגין שכר ראוי לנתבעת עבור שירותי הנהלת חשבונות שסיפקה לשותפות. ואולם לטענתה של התובעת היא זכאית כי כבר עכשיו ייפסק לטובתה הפיצוי המגיע לה ביחס לתקופת פעילותה של השותפות; והיא מסכימה כי לצורך מתן פסק דין חלקי בנדון יופחתו מהכנסות השותפות הוצאות הנהלת החשבונות בשיעור המרבי כפי שנטען על ידי הנתבעת עצמה בסיכומי הטיעונים מטעמה (להלן: " סיכומי הנתבעת"). זאת רק לצורך פסק דין חלקי כאמור ועד להכרעה של החוקר שעניין זה נמסר לבדיקתו.

            הנתבעת הגיבה לבקשה והוגשה אף תשובה לתגובה. ואולם בדיון שנערך ביום 19/7/11 הסכימו הצדדים כי תינתן לנתבעת שהות לחזור ולהגיש תגובה לבקשה; וזאת לנוכח טענתו של בא כוחה כי סד הזמנים שיצרה התובעת כאשר הגישה את הבקשה זמן קצר לפני הדיון שנקבע, לא איפשר לנתבעת להיערך כראוי לדיון בה. במצב דברים זה ובהסכמה, ניתנה לנתבעת ארכה לחזור ולהגיב לבקשה וכן להגשת תשובה לתגובה, ובד בבד מיניתי חוקר שיקבע ממצאים באותן סוגיות המפורטות בהחלטה מיום 28/6/11 (ראו החלטה בפרוטוקול הדיון מיום 19/7/11 וכן החלטה נוספת מאותו יום).

            לאחר שעיינתי בבקשה למתן פסק דין חלקי, בשתי התגובות מאת הנתבעת ובתשובות להן - להלן החלטתי.

דיון

4.         הבקשה נסמכת על הקביעות בהחלטה מיום 28/6/11 ביחס לרווחי השותפות בתקופת פעילותה מצד אחד, ועל הנטען בסיכומי הנתבעת בנוגע לסכום המגיע לה בגין שירותי הנהלת חשבונות מצד שני. חרף התנגדותה לבקשה, הנתבעת מצידה אינה חולקת על האופן שבו יישמה התובעת את האמור בהחלטה ובסיכומי הנתבעת שקדמו לה, בעת חישוב סכום הפיצוי שלטענת התובעת אינו יכול עוד להיות שנוי במחלוקת. ודוק: הנתבעת אינה טוענת כי על סמך נתונים אלה יש להגיע לתוצאה אחרת באשר לשיעור הפיצוי, אלא שהיא מבקשת לשנות את מסד הנתונים עצמו - כלומר את קביעותיו המפורשות של בית המשפט בהחלטה מיום 28/6/11 בנוגע לאומדן רווחי השותפות בתקופת פעילותה.

בתגובתה של הנתבעת לבקשה היא טוענת כי לא ניתן ליתן פסק דין חלקי בתובענה, משום שפרט לשכר ראוי בגין שירותי הנהלת חשבונות קיימות הוצאות נוספות של השותפות שנותרו במחלוקת בין הצדדים, ויש למסור גם אותן לבדיקתו והכרעתו של החוקר. אלא מאי? מדובר בהוצאות שנטענו על ידי הנתבעת זה מכבר ועמדתה בעניין זה נדונה לגופה ונדחתה באופן מפורט ומנומק בהחלטה מיום 28/6/11 - ואין מקום לשוב ולהידרש לעמדתה בנוגע להוצאות אלה גם בשלב זה של הדיון. נוסף על כך, במסגרת תגובתה לבקשה הנתבעת אינה בוחלת בהעלאת טענות חדשות בנוגע לרווחי השותפות בתקופת פעילותה, ואף בהצגת ראיות חדשות בנדון - הגם שהדיון בעניין זה הסתיים והתמצה כאמור במסגרת ההחלטה מיום 28/6/11.

יודגש כי רשימת הסוגיות שגם לאחר ההחלטה מיום 28/6/11 נותרו פתוחות ויש להכריע בהן לצורך קביעת הפיצוי המגיע לתובעת בגין אובדן רווחי השותפות, היא רשימה מתוחמת ומצומצמת. כאמור בקטע המצוטט לעיל מתוך ההחלטה, מדובר בשלושה עניינים בלבד שהוגדרו במסגרת ההחלטה ונמסרו לבדיקתו וקביעתו של החוקר. הנתבעת אינה רשאית לעשות שימוש בבקשה למתן פסק דין חלקי כפלטפורמה לפתיחה מחודשת של הרשימה ולהוספת סוגיות שאינן נכללות בה.